החלטה בתיק בש"א 1333/06

1.      המבקשת, הנתבעת בתיק העיקרי, חויבה בתשלום בפועל של 238,000 ש"ח , וכן לתשלום שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסך שנפסק, והוצאות המשפט, וזאת בסיום פסק דין שבו הוחלט על אחריות, חלקית, של המבקשת לנזקי המשיבה.

2.      ב"כ המבקשת, עו"ד כרמלי, הגיש בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין. נימוקיו הם סיכויים להצלחה בערעור, כאשר, לטענתו, טעה בית משפט זה בהסקת מסקנות מן הממצאים העובדתיים אשר נקבעו בפסק הדין. ב"כ המבקשת סובר כי אין מניעה שבית המשפט העליון יתערב במסקנות אלה שכן הן כרוכות בשאלות משפטיות של קשר סיבתי,  וניתוקו ובעניינים של מדיניות משפטית. בנוסף לכך טוענת המבקשת כי " במקרה בו יתקבל הערעור, קיים חשש ממשי, כי בשל מצבה הכלכלי הרעוע של המשיבה לא ניתן יהיה לגבות ממנה בחזרה את הסכום שישולם, במידה ופסק הדין לא יעוכב. אם כך יקרה יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך"(סעיף 3 לבקשה). כתמיכה לטענה זו, צירף ב"כ המבקשת מכתב שכתבה לו לו המשיבה בו היא מתלוננת על מצבה הכלכלי הקשה  וחובותיה ועל כן מבקשת כי התשלום ישלם לה מיידית. הבקשה היא להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק דין בערעור, שיוגש על ידי המבקשת בבית המשפט העליון.

3.      ביקשתי את תגובת הצד שכנגד (ראה החלטה מיום ה ניסן תשס"ו (3.4.06)) אשר התקבלה ביום 6.4.06. לטענת המשיבה בתגובה, כדי לעכב ביצוע פסק דין כספי יש להוכיח שני תנאים מצטברים והם סיכויי ההצלחה בערעור וחוסר אפשרות להחזיר את הכספים; לטענת המשיבה, שני דברים אלה לא הוכחו. המשיבה טוענת, כי להערכתה סיכויי הערעור אשר הוגש על ידי המבקשת נמוכים. יתרה מזאת, המשיבה הגישה ערעור משל עצמה לו היא צופה הצלחה, ואשר בגינו יוגדלו הפיצויים אשר נפסקו לה באופן משמעותי. עוד טוענת המשיבה כי בהתאם להחלטתי בבקשה דומה (בש"א 3274/05 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' יונסי תק-מח 2005(4),839)   אין לעכב ביצועו של פסק דין כספי אלא במקרים חריגים, שאינם מתקיימים כאן .

4.      לאור טענות הצדדים הורתי לב"כ המשיבה, בהחלטה מיום י"א ניסן תשס"ו      (9.4.06), להמציא אישור מאת המעביד של המשיבה, כמה כספים עומדים לר/ותה אצל המעביד או בפקדונות אחרים, כמו כן התבקש ב"כ המשיבה להמציא נסח רישום מקרקעין של הדירה וחוות דעת שמאי לגבי ערכה. לאחר שהוגשו המסמכים אשר נתבקשו, ולאור האמור בהם, הורתי לב"כ המשיבה להוסיף ולהגיש גם את יתרות המשכנתא הרשומות על הדירה (ראה החלטה מיום כ"ג אייר תשס"ו (21.5.06). יתרות המשכנתאות הוגשו כמבוקש, ביום 25.5.06.

5.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נראה לי כי יש להעדיף את נימוקי המשיבה, ועל כן יש לדחות את הבקשה, בכפוף לעיקול הדירה כאמור להלן.

6.      צודק ב"כ המשיבה כי בכדי  לעכב ביצועו של פסק דין כספי, יש להוכיח שני תנאים מצטברים: אחד, הוא סיכויי הצלחת הערעור והשני, שלילת אפשרות גבייה חוזרת מהתובע היה ויתקבל ערעור הנתבע.

7.      לא ראיתי לנכון לעסוק בשאלה הראשונה, היא  סיכויי הערעור. שני הצדדים צרפו לכתבי הטענות, את כתבי הערעור אשר הגישו לבית המשפט העליון. מטבע הדברים, כל אחד מהערעורים מתייחס לחלק מפסק הדין אשר נפסק לחובתו של מגיש הערעור. כך, בעוד ערעורה של המשיבה נוגע בעיקר לסוגיית גובה הנזק והאשם התורם אשר נקבע, ערעורה של המבקשת עוסק בעצם חיובה באחריות. קשה לדרוש משופט שכתב פסק דין, להעריך את סיכויי ההצלחה בערעור על פסק דינו שלו. מנקודת מבטו של בית משפט זה, לצורך בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, "מקזזים" הערעורים אשר הוגשו האחד את משנהו, ואין, להערכתי, סיכוייו של זה להצליח גבוהים במידה רבה מסיכוייו של האחר.

8.      על כל פנים, גם את התנאי השני, חוסר אפשרות להשיב את הכספים אשר נפסקו, לא הצליחה המבקשת להוכיח. כאמור בהחלטתי מיום כ"ג אייר, תשס"ו (21.5.06), מהמסמכים אשר הוגשו, עולה כי הדירה אשר ברחוב דרך בית לחם בירושלים, מהווה את רוב רכושה של המשיבה ולמעשה הינה  הנכס היחיד ממנו יוכלו המבקשים להיפרע, היה ואכן יתקבל הערעור. מחוות דעת השמאי עולה כי שוויה של הדירה, הרשומה במלואה על שם המשיבה, הוא כ-125,000$, סכום העולה במידה ניכרת על הסכום שנפסק למשיבה, אותו, היה ויתקבל ערעור המבקשת, יהיה עליה להשיב. מהנתונים אשר הוגשו ביום 25.5.06, עולה כי אף שעל הדירה משכנתאות לזכות בנק טפחות בסך של 160,000 ש"ח ולזכות בנק ירושלים בסך של 75,000 ש"ח, הרי שיתרות המשכנתאות, בסך כולל של      163,123 ש"ח, אינן פוגעות ביכולתה של המבקשת להיפרע מהדירה. על כן, גם התנאי השני אינו מתקיים ויש לדחות את הבקשה.

9.      על כל פנים, כדי למנוע מצב - אף כי הוא בעיני די רחוק - שמא תמכור המשיבה את הדירה וכך לא תוכל המבקשת להפרע ממנה - אם תזכה בערעור - אני מתנה את החלטתי לאי עיכוב ביצוע בכך שהמבקשת תטיל על הדירה עיקול על סך של 300,000 ש"ח על פי פסק הדין . עיקול זה יבוטל מייד לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור, אם זה ידחה את ערעור המבקשת.

10.  על המבקשת להטיל את העיקול האמור תוך 30 יום מהיום. היה ולא יוטל העיקול עד למועד זה, על המבקשת לשלם למשיבה את המגיע לה על פי פסק הדין אף ללא הטלת העיקול.

11.  התוצאה היא כי הבקשה נדחית בכפוף לעיקול כאמור.

12.  לאור תוצאה זו כל צד ישא בהוצאותיו.

13.  המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ב' בסיון, תשס"ו (29 במאי 2006) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: